top
logo


דף הבית מאמרים להיות פארטנרית במדריד
להיות פארטנרית במדריד
דירוג משתמש: / 6
גרועהכי טוב 
נכתב ע"י שיר דרוקר   
חמישי, 02 יוני 2011 21:13

Shir Drucker

בהתחלה זה הרגיש כאילו נפלתי מהחלל החיצון. לא משנה כמה הכנה נפשית עברתי בארץ, כלום לא הכין אותי לחודשים הראשונים כאן. מהשנייה הראשונה בעיר, הרגשתי את חוסר האונים שממשיך לעיתים להטריד אותי עד היום, והוא מחסום השפה. חוץ משליטה במילה החשובה "אולה", בימים הראשונים לא הצלחתי להוציא מילה מהפה שלא לדבר על להזמין אוכל במסעדות או לערוך קניות לבית.


 

אם חשבתם שחוויית השכרת דירה בתל אביב היא אתגר,זו חוויה קלילה לעומת שבירת השיניים כאן. האתרים המובילים לחיפושי דירה הם בספנגליש (שילוב של ספרדית ואנגלית) או בספרדית בלבד, ואם הצלחתי לעבור את המשוכה הזאת אז מגיע רגע האמת והוא שיחת הטלפון לבעל הדירה כדי לתאם הגעה לדירה להתרשמות ראשונית, משימה שגרמה לי להישמע כמו ילד בן שנה שמגמגם מילים ראשונות מהפה. תודה לאל על גוגל טרנסלייטור. הנחמה היחידה היתה שלבסוף הגענו אל הנחלה המיוחלת בדמות דירה מקסימה עם חדר לאורחים (חשוב), וזאת הודות לעזרתו האדיבה של חבר ישראלי שבדיוק עמד בפני סיום שנת הלימודים שלו וסיפק לנו שירותי תירגום. מהר מאוד הבנתי שבעלי הולך ונעלם מאחורי קלסרי הלימודים הגדולים, והקשר היחידי בינו לבין העולם נעשה דרך מכשיר הבלקברי שלו, בעוד שאני נותרתי בדירה מרוהטת חלקית בסגנון ספרדי עתיק, שלא לומר מזעזע. מה עושים? נוסעים לאיקאה. מסתבר שמחלף פולג לא קיים במדריד  והאתר של איקאה במדריד גם הוא, מפתיע ביותר, כתוב כולו בספרדית. לשמחתי, בדיוק אז גיליתי  מדריך שנכתב באנגלית על ידי בנות זוג של סטודנטים לשעבר בתוכנית. האתר מלא בטיפים מסייעים, בדיוק מהסוג שהייתי צריכה באותם ימים (www.guiriguidetomadrid.com). אז נסעתי לאיקאה, קניתי "פתרונות אחסון" זולים ומהירים ושלחתי את הכל במשלוח חינם הביתה. באופן לא יאומן הספרדים באמת עומדים במילתם וכשעתיים לאחר מכן כבר פתחתי אריזות ושקיות של צלחות וסכום. הייתי מרוצה מהעובדה שלפחות בשפת הקניות הבינלאומית אני די טובה. הבית התחיל לרקום עור וגידים ואפילו בסופרמרקט הצלחתי למצוא גבינה נורמאלית פחות מ 30% שומן וחלב שנמצא ממש בתוך מקרר. שמחתי לגלות שרוב מוצרי היסוד כאן זולים יחסית לארץ מה שאיפשר לי להתחיל להכין שניצלים, ממולאים ומיני מאכלים שירגישו לי כמו בית. תוך כדי מינהלות הבית, בן זוגי ואני לא ויתרנו על פעילות הנטוורקינג ההכרחית של בית הספר, מהם לא משנה כמה תנסי, לא תצליחי לברוח. פגשתי בחודש הראשון בסביבות ה-מ-ו-ן אנשים חדשים ואפילו ניהלתי שיחות מעמיקות עם כמה עשרות מהם. לא שזכרתי מי הוא מי ומהיכן, יאמר לזכותם כי המדובר בקבוצת אנשים מרתקים ומבריקים מכל רחבי העולם, כולם עייפים אך שמחים ומלאים במצב רוח טוב (ככה זה כשהבירה כ"כ זולה במדריד). השיחות חזרו על עצמן והיוו בעיקר הדרך הראשונית לרחרח האחד את השני. המינגלינג בדמוי דרינקים יכולים להיות מאוד מעיקים בהתחלה שלא לומר מתישים אך הנחמה היא שגם זה נגמר ובהמשך תוכלי בהחלט לבלות את הזמן הפנוי עם אנשים שאת אוהבת לבלות איתם בלי שום קשר לחברה האחרונה בה הם עבדו.
IE דואג גם לבנות הזוג, ובהתאם לרוח היזמות בבית הספר, הוקם לפני שנים רבות מועדון בני זוג של הסטודנטים (partners club). המועדון מארגן פעילויות שונות כמו, מועדון הספר הטוב )בחיי, זה אמיתי), פיקניקים בפארק או ימי טיול יומיים וסיורים במוזיאונים. אין ספק כי החומר האנושי הוא שיקבע אם המועדון טוב או רע. לא היה לי קל בהתחלה. אני לא ממש הורגלתי למפגשים ייזומים, די מביכים בהתחלה, עם קבוצת אנשים שאין להם הרבה במשותף למעט העובדה כי כולם כאן בגלל בן הזוג שלהם. אז זהו, שמסתבר שזה מספיק כדי ליצור קשר ראשוני ומשם להתאהב באדם עצמו. מצאתי חבורה של בנות אמנם שונות ממני, מתרבות שונה, אבל ביחד יכלנו לשתף, להנות, לבכות ולצחוק על כל מה שקורה סביבנו. הבנות הפכו לבילוי השבועי הקבוע שלי ונתנו לי מעין עוגן בו ידעתי שאוכל לעצום את עיניי ולדמיין שאני שותה קפה בתל באביב עם החברות מהבית. רכשתי כאן חברות טובות שהחוויה המשותפת שלנו תקשור את חיינו יחד עוד הרבה שנים.
ידעתי עוד מהארץ שלעבוד כאן אני לא יכולה. אין לי דרכון אירופאי או ויזת עבודה ועל כן היה לי ברור כי אם אני רוצה להתפרנס או לעשות קניות ב M &H ,  ולא לטפס על הקירות בבית משעמום, אני חייבת למצוא עיסוק. הצעד הראשון היה להתחיל ללמוד ספרדית בבית ספר פרטי לא רחוק מהבית. נעזרתי בכמה בנות זוג של סטודנטים שהתחילו כבר ללמוד והצטרפתי לכיתה שלהן. הלימודים הכניסו אותי שוב למין שיגרת חיים. היה נורא כיף להתחיל להבין מילים סביבי, להצליח לתקשר עם אנשים ברחוב ונהניתי מאוד מההווי הכיתתי. במקביל התחלתי לחפש עבודה דרך האינטרנט. לא תכננתי למצוא כאן את קריירת חיי אלא פשוט להמשיך לעשות שימוש בתאי המוח שלי וכך התחלתי לכתוב מאמרים לאתרי אינטרנט.  
ישנן כמה חוויות שנצרבו בזכרוני כחוויות מעצימות שכנראה לא היו קורות לי בשום מקום אחר. כמו למשל התספורת הראשונה שלי במדריד, שנערכה רובה ככולה בפנטומימה ובסופה מצאתי את עצמי לוקחת לספרית  את המספריים ומתקנת את העבודה בעצמי. תמיד, לא משנה כמה ביקשתי, סלט ירקות כאן יגיע עם טונה. לא מצאתי ארוחת בוקר אחת נורמאלית בכל מדריד שכאן לחם עם עגבניה נחשב בעיניהם לארוחה מספקת בהחלט. למצוא כאן קפה טוב זו משימה קשה בהחלט אבל הבירה הזולה מהווה תחליף ראוי בימי הקיץ החמים. השמש פה זורחת בקיץ עד 22:00 בלילה, מה שיצר כמה סיטואציות מוזרות ביותר,  שלא לדבר על סופי השבוע כאן שהחזירו אותי עשר שנים אחורה בזמן לימים בהם עוד הייתי יוצאת למועדונים וחוזרת בזריחה.         
במהלך השנה למדתי להכיר אנשים מקסימים שחלקו איתי את זמנם ואת ליבם ובעיקר קבוצת הסטודנטים הישראלים שלמדו איתנו השנה ובנות זוגם - המשפחה הספרדית שלי. איתם דיברתי, שאלתי ותמיד ידעתי כי במרחק של כמה דקות הליכה, אוכל למצוא מישהי שמדברת בשפתי ועוברת בדיוק את מה שאני עוברת.
אז נכון שבן זוגי יסיים פה את התואר השני שלו, אבל גם אני למדתי המון. כיף פה. זו עיר מלאת חיים ואווירה. השנה הזאת הינה חוויה יוצאת דופן וחד פעמית לבן זוגי ולי יחד ולחוד. אומרים שאתה יודע להעריך משהו רק אחרי שהוא נגמר, במקרה הזה, אנחנו באמצע הדרך ואני כבר מתגעגעת.   

שירי דרוקר  (גפן)

 

עדכון אחרון ב-שבת, 21 ינואר 2012 00:46
 

סקרים

מה המרכיב החשוב ביותר עבורך בתהליך בחירת ה-MBA?
 

כניסה למערכת



הרשמו לרשימת התפוצה
שם
מייל{emailcloak=off}
 

bottom
top

חדשות אחרונות


bottom

נתמך ע"י Joomla!. Designed by: Joomla template vps hosting Valid XHTML and CSS.